ידע הנדסה: בונים את העתיד ומובילים את מהפכת הדאטה סנטר
- moshe921
- Mar 1
- 7 min read
Updated: Aug 4
"ידע הנדסה", שהחלה את דרכה בניהול ופיקוח על מבנים עתירי מערכות, התמקצעה עם השנים בבניית דאטה סנטרים והפכה לאחת החברות המובילות בתחום. זאת בזכות ידע נרחב בהקמת מבנים, מערכות אלקטרו-מכאניות ובנייה ירוקה, המאפשרים לה להציג את הדאטה סנטר האופטימלי מכל תא שטח נתון, בלוח זמנים מאתגר ובתקציב סביר תוך עמידה בסטנדרטים בינלאומיים.

אסף לבנון, בשיתוף ידע הנדסה
01 במרץ 2025

כבר 17 שנה ש"ידע הנדסה" היא שם דבר בבניית מבנים עתירי מערכות. החברה בנתה מפעלים, מעבדות, חדרים נקיים, מטבחים ועוד. זמן קצר לאחר היווסדה נכנסה החברה לתחום בניית הדאטה סנטרים (Data Centers) והתמקצעה בו עד לכדי הפיכתה לאחד מהשמות הבולטים ביותר בתחום. כיום היא משרתת גורמים מובילים בענף, ביניהם מד1, בינת ובינת DC, קרדן גבע, נחושתן, צים, נדDC, לוינשטיין ומשרד הביטחון.
"כשהתחלנו לעסוק בדאטה סנטר זה היה תחום קטן יחסית", נזכר יואב אביחי, הבעלים ומנכ"ל "ידע הנדסה". "עם השנים הוא התרחב יותר ויותר ועם פרסום מכרז "נימבוס" להעברת המחשוב הממשלתי של ישראל לענן, התחום קיבל בוסט מטורף. זה באמת הביא לדחיפה מאוד גדולה של הנושא וסייע להפוך את פעילות הדאטה סנטר לחלק ניכר מעבודת החברה".
אתם עוסקים בדאטה סנטר כבר שנים רבות. מה השתנה במהלכן?
"אלו תמיד היו מבנים עתירי מערכות הדורשים אנרגיה רבה, אך כיום הדרישות גבוהות עוד יותר. אם בעבר עסקנו בחדרי מחשב של עד 1 מגה וואט IT (צריכת חשמל למסדים בלבד), היום אנחנו מדברים על מתקנים של 10 מגהוואט IT ומעלה. המבנים צריכים לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים שהוגדרו לדאטה סנטר גם אם הם נבנים בישראל, כי ישנם כאן גופים בינלאומיים ובנוסף גם חברות ישראליות אימצו תקנים בינלאומיים. המשמעות היא שהמתקן צריך לעמוד ברמות גיבוי מערכות גבוהות במיוחד: Tier 3 ו-Tier 4. לחילופין, לעמוד בסטנדרטים של חברות מובילות בתחום הענן, כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואורקל, המגיעות עם הסטנדרטים המיוחדים שלהן ורמות גיבוי המערכות ברמה מאוד גבוהה".

יש משהו שמייחד את ישראל בתחום?
"בגלל המצב הביטחוני המיוחד שלנו, ישנה דרישה למיגון מבנה. בדאטה סנטר נשמר תוכן קריטי לפעילותם של גופים שונים ולכן עליו להיות מוגן ברמה של מקלטים וממ"דים ואף למעלה מכך, בהתאם לסטנדרט של משרד הביטחון למבנים מוגנים. הפנמנו היטב את הדרישות ואנו יודעים להוביל את תכנון המבנה בצורה הדרושה - מבחינת המיגון ומכל שאר הבחינות. שנות הניסיון הרבות שלנו בתחום מאפשרות לנו לבצע את כל הנדרש בצורה המדויקת ביותר. כל מכלול הדאטה סנטר, שילוב המערכות בבניין המוגן, המערכות בינן לבין עצמן, תצורות שונות של גיבוי - בכל התחומים הללו אנחנו שולטים היטב ואף יודעים להנחות נכון את המתכננים והקבלנים, כך שהמבנה יהיה כמה שיותר יעיל מצד אחד ונוח תפעולית מצד שני".
תן דוגמה למה צריך לדעת לעשות נכון בבניית דאטה סנטר."הנקודה הראשונה החשובה היא תוכנית העמדת המסדים והמערכות המתוכננת. התכנון צריך להיות יעיל ולתת מענה לכל הדרישות השונות מהדאטה סנטר מצד אחד, ומצד שני הוא צריך לאפשר הקמת הדאטה סנטר בשלבים מבלי לפגוע בלקוחות שכבר איכלסו את המתקן (צריך להבין שהקמת דאטה סנטר כרוכה בעלויות מאוד גבוהות ולכן יזמים מעדיפים ברוב המקרים הקמת בשלבים של המתקן, שיקל עליהם תקציבית).
"נקודה נוספת היא 'סופר פוזיציה' - שזה תיאום בין מערכות. דאטה סנטר הוא מבנה מורכב עם מערכות רבות ושונות ולכן הנדסתו מורכבת הרבה יותר ממבנה סטנדרטי למשרדים או למגורים. המורכבות הזאת דורשת הבנה עמוקה בסופר פוזיציה. אנו מתכננים מראש כך שהסופר פוזיציה תהיה קלה ופשוטה ככל האפשר. ישנם פרויקטים בהם גורם אחר אחראי לנושא, אך אנחנו מעדיפים שזה יישאר אצלנו, כך שהלקוח יזכה לתכנון סופר פוזיציה אופטימלי. זה קורה ביותר ויותר פרויקטים של דאטה סנטר בהם אנחנו לוקחים חלק. צריך להבין שלא מדובר רק בתיאום בין מערכות אלא גם בין המערכות לבניין עצמו: קורות, עמודים וכדומה. צריך לראות איך בונים את המעברים כך שלא תהיה פגיעה באף אלמנט ועדיין אפשר יהיה לתפעל ולתחזק את המערכות לכשהמתקן יכנס לפעולה מלאה. דוגמה נוספת היא איטום המבנה. דאטה סנטר מחייב איטום מושלם, ללא נזילות. מכיוון שלרוב מדובר במבנה תת-קרקעי, ההקפדה על נושא האיטום היא קריטית. נזילה בדאטה סנטר היא לא כמו נזילה בחניון. מקרה כזה יכול להזיק למערכות חשובות ויקרות ולהיות מוגדר על ידי הלקוח כהפרה של הסכם ההתקשרות. מכאן ההקפדה המירבית שלנו בנושא".
מבטיחות המבנה ועד חיסכון באנרגיה
יואב אביחי הוא מהנדס מכונות בהשכלתו, שצבר ניסיון רב בתחום הבינוי, עוד משנות ה-90, אז שירת במחלקת הבינוי של חיל האוויר. את "ידע הנדסה" פתח ב-2008 עם שותף, ולאחר מכן קנה את חלקו. כיום מעסיקה החברה מנהלי פרויקטים, מפקחים, מהנדסים והנדסאים מנוסים בכל תחומי הקמת מבנים, מערכות אלקטרו-מכאניות ובנייה ירוקה. "יש לנו ידע נרחב במרבית התחומים ואנו יודעים לאתגר את היועצים ולהוביל אותם בצורה כזו שבסוף הפרויקט הלקוח יקבל את המבנה הנכון ביותר עבורו ועבור המגרש בו נבנה הדאטה סנטר".

על מה עוד יש לתת את הדעת בעבודה על דאטה סנטר?
"סוגיית בטיחות המבנה היא מורכבת. מעצם היותם מבנים מוגנים - לא כל דלת יכולה להיות דלת מילוט. יש צורך בדלת משולבת וממוגנת. סוגיית המעברים והשילוב של חדרי מסדים, מכונות, חשמל ועמדות עבודה היא כבדה. לא תמיד הכל ברור לרשויות ולגורמי הכיבוי וצריך לחשוב איך פותרים אתגרים של דרכי מילוט, שיטות כיבוי ומצברים".
"נושא משמעותי נוסף הוא חיסכון באנרגיה. דאטה סנטר מצריך חשמל רב - כלומר יקר. השאיפה היא למקסם את השימוש בחשמל, לצמצם ככל האפשר את כמות החשמל ההולכת למערכות הקירור ולמערכות התומכות הנוספות. זה מחייב שימוש בציוד יעיל אנרגטית. לכן כל ציוד שהוא נרכש לאחר בדיקה ומחשבה. לפעמים אנחנו רוכשים ציוד יקר מהממוצע, אך יעיל יותר אנרגטית, כך שבהמשך הפער במחיר מתקזז. השאיפה היא להצליח לצמצם את צריכת החשמל והאנרגיה של המערכות התומכות למינימום או לפחות להביא אותן למה שמקובל באירופה. אנחנו מדינה חמה ולא פשוט להתמודד עם האתגר הזה, אז אנחנו בוחנים כל הזמן שיטות חדשות בשוק ומנסים למצוא דרכים נוספות לחיסכון אנרגטי".
למשל?
"המסה הכבדה של האנרגיה בדאטה סנטר היא המיזוג הנדרש לסילוק החום שמפיקים המסדים. אנחנו כל הזמן בוחנים שיטות מיזוג חדשניות, למשל צ'ילרים עם מיסבים מגנטיים, שיעילים מאוד בצריכת החשמל גם בתפוקות חלקיות. או שימוש חוזר במים למגדלי קירור ולהשקייה. גם במערכות כיבוי אנו בוחנים כאלו שהן חסכוניות ומשתמשות בפחות מים. יש כיום מערכות ערפול שהן משמעותית חסכוניות במים ואנו עושים בהן שימוש. כך גם עם תאורה חסכונית - זה לא רק LED, אלא גם תאורה מנוהלת. אנחנו כל הזמן בוחנים אפשרויות של קוגנרציה: ייצור חשמל ושימוש באנרגיה הנוצרת בעת הייצור במטרה להשתמש בה לקירור ולמיזוג. אספקת חשמל אמינה וזולה ויעילות אנרגטית הינו נושא אקוטי, שכן מערכות בינה מלאכותית זקוקות למסדים בהספקים של 50 קילוואט ומעלה ובעתיד הנראה לעין יהיו גם כאלו של 150-200 קילוואט ואף יותר. אלו מערכות שהקירור שלהן שונה מהשיטה הקונבנציונלית ומצריך חשיבה אחרת, כמו למשל השימוש במים לקירור בטמפרטורות שונות".

מה מבחינת הרשויות? עד כמה מאתגרת העבודה מולן?
"ברוב הרשויות אין תב"ע למבנה דאטה סנטר. פשוט אין הגדרה למבנה כזה, אז מנסים לאמץ תב"עות כאלו ואחרות. ישנן רשויות שכבר מבינות שבניית דאטה סנטר היא פרויקט כבד ומשמעותי ומתחילות להיכנס לעובי הקורה ולהגדיר את הנושא בצורה נכונה יותר - אך עדיין קיים פער בתחום, שתוצאתו היא רישוי מסובך ובעיות הקמה".
להקל על היזמים בבנייה מדורגת
"ידע הנדסה" מעסיקה כעשרים איש, רובם מהנדסים והנדסאים, עובדים ותיקים בחברה שהתמקצעו בה משמעותית בתקופתם הארוכה בה. כששואלים את אביחי על פרויקטים בולטים הוא מזכיר בין השאר בניית דאטה סנטר לחברה בינלאומית גדולה בקומה 38 של מגדל עזריאלי, ("נדרשו חיזוקי קונסטרוקציה ורצפות כדי לתמוך במסדים ושימוש בכמויות אנרגיה שאינן סטנדרטיות לבניין משרדים"), פרויקט עבור "מד1" בטירת הכרמל ופרויקט גדול עבור בינת.
"כל אלו היו פרויקטים מאתגרים במיוחד. זהו תחום מורכב ומסובך, אז ברור לי שאני צריך להשקיע באנשים, לקדם אותם מקצועית ולהעביר להם את הידע", הוא אומר. "אני משתדל שמי שנכנס לכאן ילך עמנו שנים רבות - וכך נוהגים רוב העובדים. התוצאה היא חברה עם ידע נרחב במיוחד בתחומיה השונים, שבכוחה להוציא את הדאטה סנטר האופטימלי מתא שטח נתון, גם בלוח זמנים מאתגר - ובתקציב סביר. אנחנו יודעים לאתגר את הגורמים המעורבים ולמקסם את עבודתם. אני מעורב בכך אישית. אף פרויקט שלנו הוא לא 'שגר ושכח'. בכל פרויקט ופרויקט יש מעורבות שלי, דאגה ומסירות אישית של העובדים, מעקב אחר המשימות ווידוא שהכל בא לכדי מימוש. זאת כשהשיטה המקובלת יותר בישראל היא שיטת הקבלן הראשי: המשרד וצוות התכנון מסיים לתכנן את המבנה ומעביר את המשימה לקבלן שאחראי על ההקמה והביצוע במלואם. לא אצלנו. אנחנו מרכזים את הכל, לא חוששים לפצל את העבודה בין מספר קבלנים או לרכוש ציוד בנפרד ואחראים בפועל על התיאום בין הגורמים השונים".
בעצם דאטה סנטר הוא פרויקט רב-משתתפים.
"כן, זה תחום קשה עם הרבה שחקנים, שמצריך ייעוץ רב, תיאומים, עמידה בלוחות זמנים והוא מביא עמו לא מעט לחצים. זו גם עבודה ארוכה. הקמת דאטה סנטר תת-קרקעי מאפס, המוגן ברמת Tier 3 ומעלה, לוקחת כשלוש שנים. כשאנחנו מקבלים פרויקט כזה אנו עושים את כל המאמצים האפשריים כדי לקצר את לוחות הזמנים ולספק ללקוח את המבנה במהירות האפשרית. אנו עושים זאת בכל דרך אפשרית: פיצול היתרים, צפי מראש של הבעיות שעלולות להתעורר אצל הרשויות והזמנת ציוד מספקים בשלבים מוקדמים.היעד שלנו הוא לקצר את משך התיכנון וההקמה משלוש שנים לשנתיים על ידי שימוש בייצור מוקדם של אלמנטים שונים, כך שיהיה אפשר להביא אותם מוכנים מראש ולהרכיבם במקביל באתר. בשל ההשקעה הכספית הגדולה הנדרשת להקמת דאטה סנטר, כדי להקל על היזמים אנו גם יכולים לתכנן את המתקן כך שלא ייבנה כולו במכה אחת אלא בצעדים - ובזאת להקל על ההשקעות הקפיטליות של המזמין. כך תהיה לו האפשרות להחליט כמה הוא רוצה להשקיע עכשיו וכמה בעתיד. וכשבעתיד ירצה לממש את ההמשך - יהיה ניתן לעשות זאת ללא הפרעה למתקן הקיים או ללקוחות שמאכלסים אותו".
איך אתה רואה את מצב שוק הדאטה סנטר היום?
"הוא זינק משמעותית מאז מכרז נימבוס ויש בו כיום יותר שחקנים. הדרישות בכל פרויקט גדלות ומתרבות וזה רק יתגבר, כי כאמור נושא הבינה המלאכותית העומד בפתח מצריך מחשוב חזק במיוחד. אני צופה שב-5-10 שנים הקרובות השוק הזה רק ילך ויגדל ומקווה שחברת החשמל תדע לעמוד בדרישות שלו, שכן ההספקים שהיא מסוגלת להעמיד לרשותו הם קריטיים".
נשמע שזהו תחום עיסוק עם המון אתגרים וקשיים. שווה להתעסק בזה?
"כן. כשבסוף פרויקט כזה, שלוקח שנים, אתה רואה את כל המבנה עומד וכל המערכות פועלות ומוסר אותו ללקוח - זה רגע קטן של אושר. אני גאה בכל דאטה סנטר שהשלמנו. בכל אחד מהם היה אתגר כזה או אחר שצלחנו וכל אחד מהם הוא כמו ילד קטן שלנו שליווינו מהתחלה ועכשיו כשהוא 'גדול' ניתן להתגאות בו".